סלקום ישראל בע"מ נ' עמרם

החלטה

מונחת בפני בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות לתביעה בסכום קצוב וכן ההתנגדות עצמה.

תמצית הבקשות

בכתב התביעה עותרת המשיבה לחיוב המבקש בתשלום סך של 29,364.62 ₪, בטענה שלא עמד בהתחייבותו לשלם עבור שירותי רדיו – טלפון ושירותי תקשורת שונים שקבל מהמשיבה. התביעה הוגשה לפי סעיף 81א1 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967.

ההתנגדות לביצוע התביעה הוגשה ביום 19.10.10. לא צוין בהתנגדות מועד מסירת האזהרה למבקש אך אין מחלוקת על כך שההתנגדות הוגשה באיחור ונלוותה אליה בקשה להארכת המועד להגשתה.

לטענת המבקש, האיחור בהגשת ההתנגדות נבע ממחלתו. המבקש מציין כי הינו חולה המאובחן כסובל מדיכאון קליני ומטופל אצל מומחים לדבר כאשר עקב מחלתו זו אחר בהגשת ההתנגדות.

לגופם של דברים, טוען המבקש כי התקשר לקבלת שירותי המשיבה במסגרת עסק לשיווק פחם, אשר הפעיל מביתו ברח' הצנחנים בהרצלייה. לאחר ההתקשרות התברר למבקש כי יש קשיי קליטה רבים למכשירי הטלפון בביתו והם סבלו מהתחממות יתר. ניסיונות של המשיבה לפתור את בעיות הקליטה לא צלחו, בעלת הבית עצמה (אימו של המבקש) סירבה לאפשר התקנת אנטנה בבית ובנסיבות אלו ניתק המבקש את המכשירים ולא השתמש בהם. בגין מחדלי המשיבה, טוען המבקש, נגרמו לו נזקים כלכליים כבדים אין הוא חייב מאום למשיבה.

המשיבה מתנגדת למתן הארכה המבוקשת. לטענת המשיבה, המחלה אליה מתייחס המבקש מטופלת מזה שנים רבות ואיננה מסבירה את האיחור בהגשת ההתנגדות. לגופן של טענות, טוענת המשיבה כי המבקש שילם חשבונותיו במשך כשנה אך החשבון האחרון חזר בהעדר כיסוי. עוד טוענת המשיבה כי נעשו במכשירי הטלפון של המבקש שיחות רבות מחו"ל. כל אלו, לשיטתה, מצדיקים את דחיית ההתנגדות לגופה.

המבקש נחקר על תצהירו והצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה.

הארכת המועד

תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות") מסמיכה את בית המשפט להאריך מועד שנקבע בחיקוק "מטעמים מיוחדים שירשמו". התקנות אינן מפרטות למה ייחשב "טעם מיוחד", אך בפסיקת בתי המשפט נקבע כי ככלל "טעם מיוחד" הינו טעם הנגזר מגורם חיצוני אשר איננו קשור לבעל הדין ואינו בשליטתו.

בבסיסה של הוראה זו עומדת השאיפה לשמר את עקרון סופיות הדיון, כאשר עיקרון זה מבטא הן את האינטרס של בעלי הדין עצמם לסיום ההליכים ושלא להיות מוטרדים לאורך זמן. עיקרון זה מבטא אף את האינטרס הציבורי לייעול ההליכים המשפטיים, לחיסכון בזמן שיפוטי, ליציבות, וודאות משפטית.

מאידך, זכות הגישה לערכאות הינה זכות יסוד ולעולם יעדיף בית המשפט מתן הכרעה לגופם של דברים על פני סגירת שעריו של בית המשפט. כה מרכזית שאיפה זו, עד כדי הכרה בסמכותו הטבועה של בית המשפט למתן ארכת חסד למניעת עוול ואי צדק, אפילו אין בנמצא "טעם מיוחד" להארכת המועד למעט אותה שאיפה למניעת עוול ואי צדק.

במקרה דנא מתברר מהמסמכים שהציגה המשיבה (מש/1) כי המבקש אכן סובל מבעיות נפשיות ומטופל מזה שנים רבות. אף שלא הוצגו ראיות של ממש לקשר שבין מחלת המבקש לאיחור בהגשת ההתנגדות, אינני סבור שיש לבוא חשבון עם המבקש רק בהתבסס על האיחור בהגשת ההתנגדות בנסיבות שכאלו. דווקא כאשר המבקש חולה כפי שתואר על ידו וכפי שלמעשה מקובל גם על המשיבה, ראוי שטיעוניו יישמעו לגופן ואפילו מתוך חובת הצדק.

בנסיבות אלו אני מקבל את הבקשה ומאריך את המועד להגשת ההתנגדות כמבוקש.

ההתנגדות

מושכלות יסוד של דיני הפרוצדורה האזרחית המה, כי בשלב זה של דיון בהתנגדות עול ההוכחה המוטל על המבקש מצומצם. המבקש איננו נדרש בשלב זה להראות כיצד יוכיח את גרסתו ולפיכך תינתן רשות להגן אפילו נטענה טענה בעל פה כנגד מסמך בכתב. לא שוקלים בשלב זה את מהימנות המבקש או את סיכויי הצלחתו בתיק העיקרי. די לו למבקש בשלב זה להראות כי יש בידיו טענות הגנה לכאורה, אשר אם יוכחו יובילו לדחיית התביעה. מאידך, חייב המבקש להיכבד ולפרט את טענותיו. טענות כלליות וסתמיות לא יצדיקו מתן רשות להגן.

בנספחים לכתב התביעה (בפרט נספח ג') מפרטת המשיבה את הרכב החוב הנתבע מהמבקש ואשר כולל חוב בגין אי תשלום חשבונות מאז פברואר 2009 וחיובים בשווי הטבות ומכשירים. עיון בהתנגדות המבקש מראה שאין בה ולו רמז להתייחסות לתחשיבי המשיבה. המבקש איננו מתייחס כלל לחשבונות בגינם חויב ואיננו עושה כל ניסיון להסביר אילו מהם, אם בכלל, איננו נכון, איננו מדויק או איננו מבטא חיוב הנובע מהתחייבויותיו הוא.

חלף התמודדות עם תחשיבי המשיבה, מעלה המבקש טענה כללית לנזק אשר נגרם לו עקב קשיי קליטה בביתו ולא עושה כל ניסיון לפרט את היקף הנזק או להציג תחשיב לכימותו. בחקירתו הנגדית של המבקש התברר כי חלק ניכר מהחוב למשיבה נובע משיחות שנעשו במכשירי הטלפון. הנה כך בדיוק העיד המבקש:

ש.שילמת במשך כשנה וחדשיים, מינואר 2008 עד מרץ 2009 תשלומים חודשיים. התשלום האחרון לא שולם בגלל היעדר כיסוי.